"מה שראינו ב-12 החודשים האחרונים זה לא רק חברות שהצליחו לגייס סכומים משמעותיים, או יצאו ל-הנפקות בוולואציות גבוהות, ופאונדרים שלקחו הביתה סכומים יפים, אלא שכבה נוספת (לייר) של אקזקוטיביס שמתעשרים מאד מאד מהר. בשוק מדברים על כמות של בין 10 אלף ל-20 אלף מתעשרים חדשים בישראל ב-12 החודשים הקרובים. זה כמעט פי שניים ממה שיש היום ולא בטוח שמגזר ניהול הפיננסים מוכן למצב כזה". כך אומרת מייסדת ומנכ"לית הפמילי אופיס "לוסיד השקעות" ולשעבר מנכ"לית בנק פיקטה בישראל (Banque Pictet & Cie S.A.)

 

"כמו שאנחנו מדברים על כך שהשוק לא מוכן בענייני כוח אדם - גם בצד הפיננסי אני לא משוכנעת שאנחנו מוכנים לזה", מסבירה שווק  (Karen Schwok)בשיחה עם CTech. לדבריה, בכל מה שקשור לשאלות של השקעת הכסף שמגיע מההנפקות, הספאקים ומשוק הסקונדרי קיים פער אפילו בטרמינולוגיה של המשקיעים מול מנהלי ההשקעות שלהם. "זאת שפה אחרת ואני לפעמים מרגישה שאני מדברת איתם והם לא מבינים את המונחים. נכון שמדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, אבל גם להם נדרשים 6-12 חודשים כדי ללמוד תחום חדש ולדעת איך להתנהל. הם צריכים להכיר את המונחים, להבין את ההשלכות המיסוייות, או איך להתנהל נכון בסביבה של ריבית כל כך בעייתית".

 

אחת הדוגמאות הטריות ביותר לחברה שמייצרת בתוך זמן קצר כמויות אדירות של מתעשרים חדשים היא גונג שהפכה החודש לחברה הפרטית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בישראל, לאחר גיוס של 250 מיליון דולר לפי שווי של כ־7.25 מיליארד דולר אחרי הכסף ולמעשה שילשה את שווייה בתוך 10 חודשים. בחברה מועסקים 600 עובדים - כולם מחזיקים באופציות - ועל פי הערכות כ־15%-10% מהאחזקות בחברה נמצאים בידי העובדים, ששוויין עומד על 750 מיליון דולר בהערכה זהירה, ועל כמיליארד דולר בהערכה ריאלית. 

 

"מה שקורה עכשיו בארץ זה שאנחנו רואים חברות שבמקום לעשות אקזיטים בשלבים מוקדמים יחסית, הולכים לתהליכי אייפיאו, או ספאק, שוק הסקונדרי מתחיל להתהוות ואז הדינמיקה שלנו מול הפואנדרים משתנה. אני יושבת עם יזמים אומשקיעי ארלי סטייג' ואנחנו ממש מנהלים דיונים קונקרטיים על שווי החברות ויש לנו פרספקטיבה מאוד שונה, כך שזהו תהליך מאוד בריא בעיני. זה משהו חדש כי לא היה לנו את זה עד היום. פעם היתה ממש דיפרנסציה בין אנשי VC ואיינג'לים שמשקיעים בשוק הפרטי והיום הגבול הזה מול אנשים שהם יותר קפיטל מקרט אוריינטד ומתעסקים בחברות סחירות הרבה יותר מטושטש".

 

"אי אפשר להתעלם שהכסף הזה זה זולג גם לענפים אחרים בכלכלה, כמו נדלן. 10 או 20 אלף אנשים שיש להם מיליון דולר אתה מבין טוב מאד מה זה הולך לעשות לנדלן בתל אביב ובאיזורי יוקרה אחרים בארץ. כלומר חייבים לזכור שיש זליגה לענפים נוספים", אומרת שווק.

 

האם את חושבת שמספר המתעשרים ימשיך לצמוח?

"אני חושבת שכן… אחד הדברים המדהימים שקורים עכשיו בין אם זה חברות שיוצאות להיסחר באייפיאו ובין אם זה בסקונדרי מרקט - רואים בצורה מאד מאד מובנית שלפאונדרים יש כוח מאד מאד חזק מול בנקאי ההשקעות. והם מכתיבים את הסיפור והם לא מוכנים שיבוא אליהם אחד הגופים האלה וינחית עליהם את ההחלטות שלו."

 

בגלל זה הם פונים גם להשקעות בספאק?

"אני הולכת יותר רחוק מזה, אני מעריכה שהנפקות שיהיו, וזה יילך ויתפתח, הרשויות הרגולטוריות יאפשרו גם לאותם פאונדרים למכור את המניות שלהם - או בזמן ההנפקה או בסמוך לה. וזה בדיוק התהליך שגורם לכך שאנשים ייפגשו עם הכסף יותר מהר. זה יאיץ הרבה תהליכים באקוסיסטם, כי יהיה להם כסף ופתאום הם יידעו שחבר שלהם נמצא בחברה שיש בה רעיון שהוא מאד דיסראפטיב ויהיה להם את המזומן לעשות את זה מה שלא היה להם בהכרח עד היום. אני מכירה המון יזמים שהשקיעו בארלי סטייג בכל מיני חברות ולא ראו את הכסף עד היום. היום שיטות ההנפקה והתפתחות שוק הסקנדארי משנה לך בצורה מאד ניכרת את הדינמיקה".

 

אבל בינתיים זה לא פוגע בהשקעות בחברות ארלי סטייג'?

"אני חושבת שיש אלמנט שאנחנו מפספסים אותו. אני מסתכלת על כל חברות הטק הענקיות שהן היום בוולואציות גבוהות ועם כל כך הרבה מזומן, שאני מעריכה שבנקודת זמן מסוימת הן יהיו חייבות to deploy. עדיין לא רואים את זה כאן בצורה משמעותית, אבל יכול להיות שזה יגיע בעוד חצי שנה או 12 חודשים ואז זה יכניס עוד אוויר למערכת, הוולואציות יהיו יותר גבוהות ותהיה הרבה יותר אינטראקציה בין החברות הגדולות לבן חברות בארלי סטייג'." 

 

מה דעתך על ספאק כאפיק השקעה?

אני, כמשקיע, לא אוהבת את הרעיון שאני נותנת צ'ק פתוח ואני לא יודע מה הולך לקרות. אז קודם כל, כנקודת התחלה אני מאד נזהרת מההשקעה בספאקים. בסופו של יום, הספאק עצמו לא מעניין - אלא הבנאדם שנמצא ממול ושעליו את שמה את הכסף בעצם. אבל ראוי להדגיש שהאינטרסים שלהם לא זהים לשלי. אחת הבעיות המרכזיות שאני צופה בתחום הספאק זה אחד שיהיה להם קשה to deploy. אתה רואה מה קורה לוולואציות ואתה  לא בדיוק מבין איך כל האקוסיסטם הזה הולך לחיות עם כל כך הרבה כסף. אז זה ברור לי שגם אם אנחנו נותנים כסף לספאק עלולה להיות כאן בעיה וברור לי שהאינטרס שלהם הוא לסיים את הגיוס ו to deploy כמה שיותר מהר כי ככה הם מקבלים את התגמול שלהם. אבל האינטרס שלי, כמשקיע, הוא בדיוק הפוך. אני רוצה שהם ינהלו את הדבר הזה לטווח הארוך וזה אומר שהאינטרס שלי הוא שיהיו לי מנהלים שיקחו את העסק הזה וייכנסו לתוך החברות וייכנסו לתוך הנהלה ויעשו שם באמת עבודת בנייה אמיתית.

 

"לכן אני אומרת שאני אוהבת את הקונצפט של ספאק, אבל להגיד לך שזה כלי שאנחנו משתמשים בצורה נרחבת - זה לא המצב. אנחנו נזהרים מהסיטואציה הזאת, כי יש פה לפעמים גם חוסר ניסיון של אנשים שיוצאים עם ספאק. הם אולי אינווסטמנט באנקרס מעולים והם יודעים לגייס את הכסף, אבל הם לא בהכרח מנהלים טובים של כל הפוזיציה הזאת אחרי ההנפקה. אני חייבת להודות שלא כל הלקוחות מעיניינים להיכנס להשקעות מסוג כזה, ואני מאמינה שזה ייקח זמן למשקיעים לעכל את כל הנושא הזה".

 

לדברי שווק שמתמחה בשירותי פמילי אופיס קיימת באקוסיסטם הפיננסי המקומי בעייה נוספת והיא שהבנקים יתקשו לתת שירות טוב ואישי לכמות כל כך גדולה של לקוחות, שכעת רק תלך ותגדל. לדבריה גם העובדה שלמרבית הבנקים המקומיים אין התמחות ברורה בני"ע זרים פוגעת בשירותי הוולת' מנג'מנט של הלקוחות. "כל יועץ היום בבנק ואפילו ביחידות הכי מובחרות בבנקים המובילים מטפלים היום ב-בין 300 ל-500 איש. אין מצב שאתה יכול לתת שירות טוב במקרה כזה. כשסיימתי את תפקידי בפיקטה לפני 3 שנים היו לי 100 לקוחות ואני הרגשתי שאני נחנקת. זאת לא סיטואציה בריאה. והבנקים צריכים להערך אליה".