חיסונים במדינות המתפתחות חיוניים לכלכלה העולמית
השווקים בעולם יחזרו לצמוח רק אם המדינות המפותחות ייקחו על עצמן את המשימה לחסן את אנשי המדינות המתפתחות - אם לא מסיבות הומניטריות, אז מתוך דאגה להתאוששות כלכלית כלל עולמית. אין כאן רק מסר של רצון לתקן כשל מוסרי, אלא הבנה בסיסית כי חוסר סולידריות משמעותו עלויות עצומות למדינות המערב בהמשך
תחושת ההקלה שנרשמה השבוע בעקבות ההודעה של חברת מודרנה, לפיה החיסון שלה עמיד בפני המוטציה הדרום אפריקאית, נרשמה בעיקר בעולם שלנו, המערבי. ברור לכל כי עיכוב בחלוקת החיסונים לכלל האוכלוסייה בעולם מעלה את ההסתברות לכך שהווירוס יעבור מוטציות נוספות – ובכך עולה החשש שהחיסונים הנוכחיים יהיו פחות ופחות אפקטיביים לאורך זמן. ברור גם שלמדינות רבות קושי אמיתי בשינוע החיסון, אין להן את אספקת חשמל הנדרשת לשמר אותו, ובעיקר אין להן את התקציבים הנדרשים למימון החיסון לאזרחיהן.
בתקופת ה-"Covid Nationalism" שאנחנו חווים בימים אלו, מצב המדינות המתפתחות אמור להדאיג גם אותנו. התאוששות הכלכלית של המדינות המפותחות יכולה להיפגע בצורה ניכרת אם מתן החיסונים במדינות המתפתחות לא יתרחש במקביל, ויכולות להיות לכך השלכות הרסניות על הכלכלה העולמית.
ניקח לדוגמא את נושא עלויות החיסונים: ככל שיעבור הזמן, עולה הסבירות שהחיסונים הזולים יותר, שאינם מבוססים על טכנולוגיית mRNA כגון החיסון של AstraZeneca או Gameleya הרוסי (העולים כ-4 דולר ו-10 דולר בהתאמה) כבר לא יהיו אפקטיביים מול המוטציות החדשות. כלומר, ייתכן שלא יהיה מנוס משימוש בחיסונים היקרים יחסית של מודרנה או פייזר (העולים 33 דולר ו-20 דולר בהתאמה). ברגע שייפתחו השמים - בדרך זו או אחרת יעברו נשאים של המוטציות מהמדינות שלא יכולות להרשות לעצמן חיסון, למדינות אחרות.
ארגון לשכות המסחר הבינלאומי וה- Financial Times מעריכים כי הכלכלות של המדינות המפותחות עלולות להפסיד למעלה מ-2.4 טריליון דולר – כ-3.5% מהתל"ג השנתי שלהן - כתוצאה מהקורונה. זאת, כתוצאה מהפגיעה המשמעותית בסחר העולמי ובשרשרת האספקה של מוצרים ושירותים למדינות המפותחות. מדינות שלא יקבלו את החיסון או יקבלו אותו באיחור, יסבלו מחוסר אפשרות לעמוד בהתחייבויותיהן בשרשרת האספקה כלפי המדינות המפותחות.
כך שלמרות הצפי לפיו הזדמנויות ההשקעה נמצאות בשווקים המתפתחים, לאור הצמיחה המופתית בסין וההתאוששות היפה בברזיל לאחרונה – אסור למשקיעים לשכוח כי הכלכלה העולמית עובדת בצורה סימביוזית. לא תהיה הזדמנות השקעה במדינות בהן לא יהיה כוח אדם זמין מספיק בגלל המגפה, ולא ניתן לבצע רכישות מחברות שלא יכולות לחזור לייצר.
הדרך היחידה, אם לא מסיבות הומניטריות אז מתוך דאגה להתאוששות כלכלית כלל עולמית, בה השווקים יחזרו לצמיחה – היא זו בה המדינות המפותחות ייקחו על עצמן את הנטל לחסן בשווקים המתפתחים. צעדים ראשונים כבר נעשים בעניין: ארה"ב תחת ביידן תשוב להיות חלק מארגון הבריאות העולמי (WHO); ואנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות מדבקות במדינה, הודיע כי ארה"ב תצטרף ל-COVAX - שת"פ בין ארגון הבריאות העולמי למספר ארגונים נוספים שמתמקד במתן סיוע כספי למדינות מתפתחות. מטרת הארגון היא לממן את 2 מיליארד מנות החיסון הנדרשות עבורן. נכון לסוף שנת 2020, הארגון הצליח לממן כ-1.07 מיליארד מנות חיסון, אך יש צורך במימון של 27 מיליארד דולר נוספים.
למרות שפגישה משותפת בעניין של ה-G20 עם שרי אוצר אירופאים ואפריקאים לא הניבה פרי - גם כי כרגע מצוקת החיסונים באירופה קשה לא פחות - המשמעות של השתתפות ארה"ב ביוזמה היא אדירה. אין כאן רק מסר של רצון לתקן כשל מוסרי, אלא הבנה בסיסית כי חוסר סולידריות משמעותו עלויות עצומות למדינות המערב בהמשך.
קארן שווק היא מנכ"לית הפמילי אופיס לוסיד השקעות, ומנכ"לית לשעבר של בנק פיקטה בישראל. ליועצת ו/או לחברה אין ענין אישי ואין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שווק השקעות מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם
מאמרים נוספות שיעניינו אותכם
עלויות המימון הגדלות ומינוף היתר של חלק מהחברות עלול לגרום לדירוג שלהן להיפגע ולרדת לקטגוריית חוב "זבל" (High Yield) - שוק נזיל פחות שהיקפו מגיע ל- 1.2 טריליון דולר בלבד. החשש מירידה בדירוג מספק רוח גבית לחברות להמשיך ולרכוש את החוב של עצמן.
במתכונת ההנפקות המקומית הוותיקה יש כשל: היא ממקסמת את מחיר החברה בהנפקה ואז מובילה לנפילה במניה וגם למחיקת חברות מהמסחר בקצב גובר; בשנתיים האחרונות אימץ השוק הישראלי חיה חדשה עבורו, אבל כזו שמקובלת בכל העולם
